תאריך עדכון: מרץ 2025
שם מחלקה: אמנות יהודית
שם ומספר הקורס:
טיפול דיאדי באמצעות אמנות חזותית
Dyadic Art Therapy
842154101
שם המרצה: פרופ׳ עינת מטצל
סוג הקורס: סמינריון (קורס חובה)
ימי שני 9:00-12:00
שנת לימודים: התשפ״ה סמסטר: ב׳ היקף שעות: 4 נ״ז
אתר הקורס באינטרנט:
lemida.biu.ac.il
א. מטרות הקורס ותוצרי למידה:
מטרת הקורס היא פיתוח מיומנויות טיפוליות בהרכבים דיאדיים של ילדים והורים ו/או בזוגות מבוגרים באמצעות אמנות פלסטית. לשם מטרה זו, שתי תת-מטרות ספציפיות מתחייבות: האחת, רכישת רקע תיאורטי וטיפולי מתוך סקירת הספרות הרלוונטית בישראל וברחבי העולם לגבי טיפולים דיאדיים באמצעות אמנויות, ושנית, התנסות ויישום מעשי לשם הקניית המיומנות ממש.
תוצרי למידה
1. הסטודנט.ית תדון באופן ביקורתי במאמרים לגבי מודלים והתערבויות דיאדיות ועקרונות טיפול באמנות עם דיאדות.
2. הסטודנט.ית תדגים הבנה קלינית של שימוש בחומרי יצירה והנחייה דיאדית תוך כדי יישום העקרונות עם מגוון דיאדות
3. הסטודנט.ית תגיש ששה דוחות המדגימים יכולת רפלקסיבית לגבי ההתנסות האמנותית והקלינית, תוך קישורה למודלים תיאורטיים ולהתנסות היישומית של הסטודנטית בפרקטיקום
4. הסטודנט.ית תכתוב עבודה סמינריונית מסכמת כחלק מקבוצה בת 4-6 משתתפות שתחקור דרך אוטו-אתנוגרפיה מבוססת אמנות את התמות המרכזיות שעלו עבורן מההתנסויות בקורס
ב. תוכן הקורס:
רציונל: הקורס מציע סמינריון תיאורטי-יישומי במשלב למידה תיאורטית של טיפול דיאדי (דהיינו עבודה משפחתית או זוגית) וטיפול באמנות עם יישום מעשי של התערבויות טיפוליות וחקר אוטו-אתנוגרפי של המשגות והתערבויות דיאדיות מתוך יצירה ושיח ניתוחי בקבוצות קטנות לשם אינטגרציה של הידע התיאורטי והמעשי. היכולת לעבד ולאגד את המידע תוצג הן בדוחות רפלקסיביים המתלוות לעבודה היצירתית והן בעבודת חקר אקדמית שתוגש לאחר תום הקורס.
מהלך השיעורים: שיטות ההוראה בקורס זה הן מגוונות ומכילות הרצאות פרונטליות של המרצה, דיון וקריאה משותפת בחומר התיאורטי, השתתפות בהתנסויות יצירתיות דיאדיות ודיון ביישום קליני, ולאחריהן כתיבת עבודה סמינריונית החוקרת את יעילות ההתנסות והתמות הטיפוליות שעלו עבור המשתתפים.
תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:
מס' השיעור נושא השיעור קריאה מומלצת/חובה* מרכיב תיאורטי / התנסותי
שיעור 1
17.03.25
טיפול דיאדי – הקדמה, חשיבה מערכתית בטיפול, והתנסות בטכניקות דיאדיות. *אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח.(2010), טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי. פרק 1, עמ' 15-55. בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. (עורכות),(2010), הטיפול הדיאדי – מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה. הקדמה:
החיבור שביני לבינו/ה/ם
וגם
התנסות פתיחה
(דיאדה במיטבה)
שיעור 2
24.03.25
מחשבות על מחקר
אוטו-אתנוגרפי ומבוסס אמנות סביב התערבויות דיאדית ויצירתיות
Markman-Zinemanes, D. (2023).
Creating through COVID-19 - An Art-Based Autoethnographic Account. OBM Integrative and Complementary Medicine 2023; 8(4).Doi:10.21926/obm.icm.2304057 קבוצות עבודה ראשוניות ומבנה סקירה 9-10
----
הרצאה של שרון רמר- ביאל
10-12
שיעור 3
31.03.25
הערכה בטיפול הדיאדי
וכן
התחלת עבודה משפחתית ודיאדית
*Gavron, T. (2013). Meeting on Common Ground: Assessing Parent-Child Relationship through the Joint Painting Procedure. Journal of the American Art Therapy Association, (30) 1, 12-19.
https://pracdemia.haifa.ac.il/index.php/he/2017-05-16-14-54-50/65-2017-05-27-16-15-36
קפלן, ח' (2019). הטיפול הדיאדי: מחשבות מחדר הטיפול. פרדס הוצאה לאור בע"מ. התנסות בטכניקות אבחון דיאדיות
(JPP, HBL Joint verbal non-verbal, etc
דוח מס 1
שיעור 4
07.04.25
חשיבה טיפולית על דינמיקה
בעבודה משפחתית
מה שומע הילד שלנו כשאנחנו מחבקים אותו (ריאיון)
משפחה קינטית (אינטר מודל)
ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה: חיפוש מאמרים לבסיס התיאורטי (סקירת הספרות) במחקר אוטו-אתנוגרפי, וכו׳)
התנסות (משפחה קינטית)
דוח 2
חשיבה על עבודה משפחתית ודיאדית
שיעור 5
21.04.25
טיפול דיאדי בטראומה, השלכות של הגירה וחשיפה לאלימות
איזנבך, נ', שניר, ש' ורגב, ד' (2015). זיהוי ואפיון סימבולים העולים בעבודות אומנות ספונטניות של נפגעי טראומה בילדות, העוסקים באומנות במהלך חייהם. טיפול באומנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי 5 (1), 504 -519.
קפלן, ח. (2020), "הכאב של שתי המולדות": מפגש בין ההורה המהגר והילד המתפתח – צומת בין שני תהליכי פרדה במרחב הטיפולי. פרק 10, עמ' 351-379, בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. 2010, טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי חשיבה על טראומה בהקשר מערכתי והתייחסותי - -
הצגת מקרה
משפחתי
דיאדות טיפוליות במלחמה, והשלכות הגירה, אלימות...
יצירת קבוצות עבודה לכתיבת העבודה הסמינריונית
שיעור 6
28.04.25
חשיבה דיאדית / טיפול דיאדי סביב סוגיות התקשרות מטופלים
(אימוץ)
Metzl, E. S. (2023). A Bird with No Name Was Born, Then Gone: A Child’s Processing of Early Adoption through Art Therapy. Children, 10(4), 751.
דורי, ע. 2010, בין צל הקטיעה והכמיהה לחיבור: טיפול דיאדי בילדים מאומצים.
פרק 9, עמ' 318-350. בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. 2010, טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי. החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה
הצגת מקרה אימוץ – חשיבה דיאדית
התנסות בחשיבה דיאדית על מטופל/ת- יצירה ושיח – דוח 3
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 7
05.05.25
טיפול דיאדי / משפחתי וקהילתי בטראומה - השלכות של מלחמה
להד, מ. (1999). לקשור את הקצוות: שימוש בדרמה תרפיה בהתערבות קבוצתית במשבר לאחר פינוי המוני. סחי" ש: סוגיות בחינוך
מיוחד ובשיקום, 23-30.
Shacham, M., Lahad, M., & Shacham, Y. (2013). How Jewish and Arab Parents perceived their children’s resiliency during the Second Lebanon War. The'Basic PH'Model of Coping and Resiliency: Theory, Research and Cross-Cultural Application. London and Philadelphia: Jessica Kingsley, 177-197.
Chilton, G., Vaudreuil, R., Freeman, E. K., McLaughlan, N., Herman, J., & Cozza, S. J. (2021). Creative Forces programming with military families: Art therapy, dance/movement therapy, and music therapy brief vignettes. Journal of Military, Veteran and Family Health, 7(3), 104-113.
חשיבה על עבודה עם דיאדות ומשפחות של פצועי מלחמה, משפחות מפונים, אבדן וטלטלה – דוח בונוס
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 8
12.05.25
טיפול דיאדי והעברה בין דורית רוחות ומלאכים
Lieberman, A. F., Padron, E., Van Horn, *P., Harris, W. W. (2005), Angels in the nursery: The Intergenerational Transmission of Benevolent Parental Influences, Infant Mental Health Journal, 26(6), 504-520
Moldawsky – Silber, L. (2012). Ghostbusting Transgenerational Processes. Psychoanalytic Dialogues, 22, 106-122
התערבות דיאדית סביב העברות דינמיות ובין דוריות
רול פליי
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 8
19.05.25
מנטליזציה הורית, תפיסה עצמית והעצמה בקבוצות תמיכה לאמהות בשילוב אמנות –
חשיבה קלינית ומחקרית
Chigansky, R., & Metzl, E. S. (2024). The Impact of Group Art Observation on Mentalization for Mothers of Children Diagnosed With ASD. Art Therapy, 1-9.
*Bat Or Sholt, M. (2010), Clay Sculpting of Mother and Child Figures as Encourages Mentalization, Arts in the psychotherapy. 37, 319-327.
עבודה שוות ערך לתזה של ריטה ציגנסקי
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 9
26.05.25 הדרכת הורים
בהסמלה חזותית
שמרי-זאבי, ל. (2018). דרכי אמנות מבוססות אמנות במסגרת הדרכת הורים. טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי, 8(2), 787-800.
גלעד, ע. (2015). הדרכת הורים מבוססת אמנות תהליך ההכשרה של סטודנטים לטיפול באמנות והיישום בשדה הקליני
התנסות סביב הדרכת הורים ועבודה עם מנטליזציה הורית – דוח 4
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 10
9.6.25
טיפול זוגי
(ועבודה יצירתית עם בני זוג) –
חלק א
Metzl, E. (2020) Art therapy with
couples: integrating art therapy practices with sex therapy and emotionally focused therapy, International Journal of Art Therapy, 25:3, 143-149, DOI: 10.1080/17454832.2020.1774628
עבודה עם זוגות – הצגת וינייטות (עינת)
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 11
16.6.25
טיפול זוגי
(ועבודה יצירתית עם בני זוג)
חלק ב
M., Oed M. & Bermudez, J. M. (2017). Satir's Communication Stances and Pursue–Withdraw Cycles: An Enhanced Emotionally Focused Therapy Framework of Couple Interaction, Journal of Couple & Relationship Therapy, 16:3, 253-270, DOI: 10.1080/15332691.2016.1253517
התנסות סביב עבודה זוגית / רול פליי EFT וחקר יצירתי בנושא עבודה עם זוגות
- דוח 5
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 12
23.06.25 טיפול קצר מועד, מודלים של העצמה שפלר, טיפול דינמי קצר מועד
תצפית פעילה במשחק: טיפול קצר מועד בילדים
מחשבות על הכלה, שתיקה ואקספרסיביות
חקר יצירתי בנושא משמעות הזמן בקשר
(התערבות דיאדית קצרת מועד) - דוח 6
הגשת המתווה של העבודה הסמינריונית
שיעור 13
30.06.25
סיכום ואינטגרציה
סיכום המושג Reverie, יצירה ושיח על
ֿֿ יישומו לטיפול באמנות עם דיאדות ומשפחות
העבודה הסמינריונית המלאה והערוכה תוגש למרצה לא יאוחר מחודש לאחר סיום הסמסטר
11-12 סגירת לימודי התואר יחד..?
ג. דרישות קדם:
הסטודנט/ית השלימה בהצלחה את שנה א׳ של התוכנית לתואר שני בטיפול באמצעות אמנות חזותית לפני שתוכל להירשם לקורס, ותדגים מיומנויות קליניות והתנהלות אתית כמצופה מסטודנטית לטיפול באמנות.
ד. חובות / דרישות / מטלות:
* בקורס זה יש חובת נוכחות של 100% במפגשים ההתנסותיים ובהצגת המקרים (אלא באישור מיוחד לאור נסיבות מיוחדות), השתתפות אקטיבית בתרגילים בכיתה והגשת 6 דוחות אישיים על התנסות יצירתית בקורס ועבודה שותפת עם קבוצת הסמינריון - דרישות מינימום למעבר הקורס
* עבודה סמינריונית 100%
ה. מרכיבי הציון הסופי:
1. כתיבת עבודה אינטגרטיבית העונה לשאלה מחקרית מתוך בחינה סיסטמתית של חומרי הקריאה בקורס, סקירת ספרות רלוונטית מירחונים שפיטים ומקצועיים, ויישום חקר השאלה על מידע שנאסף מתוך ההתנסות היצירתית בחשיבה דיאדית וטיפולית. העבודה תכתב בקבוצות עבודה של 2 או 3 דיאדות (4 או 6 סטודנטיות) ומהווה 100% מציון הקורס ע"פ כללי ה APA:
https://owl.english.purdue.edu/owl/resource/560/01
2. הגשת שש דוחות רפלקסיביים לאחר עבודה יצירתית בשיעור כחלק ממטלות הסמסטר*
המטלות ייכתב על ידי הסטודנטיות ויוגשו במייל למנחה לא יאוחר מצהרי יום ראשון שלפני הנחיית המפגש בה כתובה המטלה בסילבוס. כמו כן נדרשת השתתפות אקטיבית ויצירתית בהשתתפות בתרגילים ובהתנסויות בכיתה
* דרישות בסיס (עובר/לא עובר) לקבלת ציון בקורס
3. מטלות בונוס:
סטודנטיות שמעוניינות במטלת בונוס יפנו למרצה ויקבעו על קריאה שברצונן לסכם ולהציג עבור הכיתה (עד 10 נקודות בונוס מתוך 100, על פי איכות הצגת הקריאה). כמו כן, אם מישהי מעוניינת ליצור תגובה יצירתית ולהגיש דוח נוסף לנושא עליו אין דוח חובה ולשוחח עליו בכיתה – אנא תאמו עמי.
ו. ביבליוגרפיה
קריאת חובה מסומנת ב *
*אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח.(2010), טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי. פרק 1, עמ' 15-55. בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. (עורכות),(2010), הטיפול הדיאדי – מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
*אבימאיר-פת, ר. )2010), טיפול אם-ילד ואב-ילד: אבני דרך בהתפתחות המודל, פרק 2, עמ' 56-85, בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. (עורכות), (2010), הטיפול הדיאדי – מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
איזנבך, נ', שניר, ש' ורגב, ד' (2015). זיהוי ואפיון סימבולים העולים בעבודות אומנות ספונטניות של נפגעי טראומה בילדות, העוסקים באומנות במהלך חייהם. טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי 5 (1), 504 -519.
אריאל, ב., ורוזמן, נ. (2018). היקף תופעת הקורבנות של אלימות פיזית בין בני זוג: סקירה שיטתית וניתוח-על. מגמות, 52(2), עמ' 7-44.
אריאל, ב., לוי אריאל, י., ועמרם, ש. (2021). מה מלמדים נתוני המשטרה על אלימות במשפחה בתקופת הקורונה? מבט על מגפה, פשיעה ומדידה. סוציולוגיה ישראלית, כא(2), עמ' 165-174.
ביאליק כהן, י. (2003). קשרים, הקשרים והתקשרויות: טיפול והערכה דיאדיים. מאמרים פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=117
בן-אהרון, מ. ושות.,(1997(, מדריך טיפול דיאדי: אם-ילד ואב-ילד, החוג לפסיכולוגיה, אונברסיטת חיפה. עמ' 65-78.
*גברון, ת. (2010), הערכה וטיפול דיאדי באמצעות אמנות, פרק 11, עמ' 380-404, בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. (עורכות), 2010, הטיפול הדיאדי – מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
*דורי, ע. 2010, בין צל הקטיעה והכמיהה לחיבור: טיפול דיאדי בילדים מאומצים. פרק 9, עמ' 318-350. בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. 2010, טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי. החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
דביר, נ' (2020). איים של סיפורים: נרטיבים אישיים ומקצועיים של מטפלות ומטפלים באמצעות אמנויות. תל אביב: מכון מופ"ת.
היישריק, מ' (2018). אלימות כלפי נשים בקהילת יוצאי אתיופיה תרבות הקהילה, תכניות לפעולה בתחום וביצועי הממסד. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה": אוניברסיטת בר אילן.
ויזל- לב, ר., ועליאן, א. (2002). הזיקה בין אלימות בין זוגית לבין תחושת היכולת בקרב נשים בחברה הבדואית-ערבית בהקשר של דפוס משפחה פוליגמי/מונוגמי. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית(16), עמ' 115-131.
חאג' יחיא, מ., וסדן, א. (2007). נשים מוכות בחברות קולקטיביסטיות: סוגיות בהתערבות בהעצמה. חברה ורווחה, כז(3), עמ' 423-451.
יעקובסון א. (2014). בחינת התמות המרכזיות והתופעות הציוריות במשקפות אותן בציורים משותפים של ילדים ואמהותיהן, כטכניקה מרכזית בטיפול דיאדי הורה-ילד. [חיבור לשם קבלת תואר דוקטור], אוניברסיטת חיפה.
*ישי, ר. אורן, ד. 2006, הורות חסומה והורות ממומשת – הורות כמעשה יצירה ותרומתה. הדרכה דינמית באוריינטציה פסיכואנליטית להורים, שיחות, 3, 251-263.
יסעור בורוכוביץ, ד' וגוסינסקי, ר' (2013). רצחתי אותה אך בחיים לא הרמתי עליה יד הבדלים פנומנולוגיים בין רצח בנות זוג לאלימות כלפי נשים. חברה ורווחה, לג (ב), 253 – 277
להד, מ. (1999). לקשור את הקצוות: שימוש בדרמה תרפיה בהתערבות קבוצתית במשבר לאחר פינוי המוני. סחי" ש: סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 23-30.
*מרקמן סינמנס, ד. (1994(,"תיאור מודל של התערבות על-ידי טיפול באמצעות אמנות בקבוצות הורה -ילד, לילדים מעוכבי רישום", תרפיה באמצעות אמנויות, 1 (2) 34-50.
*מרקמן סינמנס, ד. (2012), בין-סובייקטיביות ופסיכותרפיה באמצעות אמנות – השלכות אבחוניות וטיפוליות, גיליון 6, בין המילים, סמינר הקיבוצים. http://www.artstherapyjournal.co.il
מרקמן סינמנס, ד. (2013). כשהחסוי הופך לגלוי – פסיכותרפיה באמצעות אמנות. תל-אביב: הוצאת רסלינג.
פישמן, ג., ומש, ג. (2006). אלימות כלפי נשים: גורמים המנבאים את קרבנותן. מגמות, מד(2), עמ' 150-297.
פלד, ע., קריגל, ק. (2016). הנתיב המוביל מתלות לעצמאות כלכלית בקרב נשים נפגעות אלימות בן זוג: רקע תיאורטי, חסמים ועקרונות פעולה. ביטחון סוציאלי, 99, עמ' 63-93.
קוורטין, א. (2021). כלואות: שתלטנות קיצונית בזוגיות מפתח להבנת תופעה מגדרית שקופה. הוצאת עלו-עט.
קונסטבלר, ט. (2003). החוויה האימהית של נשים מוכות במהלך שהותן במקלט. [חיבור לשם קבלת תואר מוסמך בטיפול באמנויות]. לסלי קולג'.
*קפלן, ח.(2010), האב בטיפול הדיאדי: על חשיבות המפגש עם האב הממשי, פרק 6, עמ' 199-229, בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. (עורכות), (2010), הטיפול הדיאדי – מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
קפלן, ח. (2019). הטיפול הדיאדי: מחשבות מחדר הטיפול. פרדס הוצאה לאור בע"מ.
קפלן, ח. (2020), "הכאב של שתי המולדות": מפגש בין ההורה המהגר והילד המתפתח – צומת בין שני תהליכי פרדה במרחב הטיפולי. פרק 10, עמ' 351-379, בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. 2010, טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי.
שדמי, א. (2003). לקראת תפיסה אחרת של אלימות גברים נגד נשים: אחריות החברה והמדינה. ביטחון סוציאלי, 64, 5-44.
שחק, ס. (2018). “העגלה נוסעת אין עצור“ - התפתחויות ומגמות בייעוץ וטיפול קבוצתי באינטרנט. כתב העת הישראלי להנחיה ולטיפול קבוצתי, 23(1), 51-72.
שמרי-זאבי, ל. (2018). דרכי אמנות מבוססות אמנות במסגרת הדרכת הורים. טיפול ברמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי, 8(2), 787-800.
שקדי, א. (2003). מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני תאוריה ויישום. הוצאת רמות.
Arieli, A & Ataria, Y (2018) Helplessness: The inability to know-that you don’t know-how, Philosophical Psychology,31:6, 948-968. https://doi.org/10.1080/09515089.2018.1468559.
Barnet, A. B. Min Deng, W. Mills-Koonce, R. Willoughby, M. Cox, M. (2008). Interdependence of Parenting of Mothers and Fathers of Infants, Journal of family Psychology, 22(3), 561- 573.
*Barrows, P. (1999), Fathers in Parent-Infant Psychotherapy, Infant Mental Health Journal, 20(3), 333-34.
Band-Winterstein, T., & Tuito, I. (2018). The meaning of choosing a spouse among ultra-orthodox Jewish women who found themselves in a violent relationship. Violence against women, 24(6), 727-744. https://doi.org/10.1177/1077801217722236
Bat Or Sholt, M. (2010), Clay Sculpting of Mother and Child Figures as Encourages Mentalization, Arts in Psychotherapy, 37, 319-327.
Bird, J. .(2018) Art therapy arts–based research and transitional stories of domestic violence and abuse. International Journal of Art Therapy, 23(1), 14-24.
Bucci, W. (2009), The Role of Bodily Experience in Emotional Organization. In Sommer Andreson, A. (Ed.), Bodies in Treatment: The Unspoken Dimension, (pp. 51-76), Relational Perspective Book Series, 36, CRC Press.
*Busch, A.L. & Lieberman, A. F. (2007). Attachment and Trauma, an Integrated Approach to Treating Young Children Exposed to Family Violence, Ch. 6, 139-170 in: Oppenheim, D. & Goldsmith, D. F. (eds), 2007, Attachment Theory in Clinical Work with Children: Bridging the Gap between Research and Practice. Guilford.
Chigansky, R., & Metzl, E. S. (2024). The Impact of Group Art Observation on Mentalization for Mothers of Children Diagnosed With ASD. Art Therapy, 1-9
Chilton, G., Vaudreuil, R., Freeman, E. K., McLaughlan, N., Herman, J., & Cozza, S. J. (2021). Creative Forces programming with military families: Art therapy, dance/movement therapy, and music therapy brief vignettes. Journal of Military, Veteran and Family Health, 7(3), 104-113
Gavron, T. (2013). Meeting on Common Ground: Assessing Parent-Child Relationship through the Joint Painting Procedure. Art Therapy Journal of the American Art Therapy Association, (30)1, 12-19..
Fjellfeldt, M., & Rokka, D. (2022) Practitioner perspectives on art therapy with couples in relational crisis: a qualitative exploration. International Journal of Art Therapy, 27(4), 152-158. https://doi.org/10.1080/17454832.2022.2096087.
Fonagy, P., Allen, J. G. & Bateman, A. W. (2008), Mentalizing in Clinical Practice, American Psychiatric Publishing Inc. Washington DC.
*פרק 2: Mentalizing, עמ' 25-72.
*פרק 3:Development, 73-112.
Bruce, D., & Hackett, S. S. (2020). Developing art therapy practice within perinatal parent-infant mental health. International Journal of Art Therapy, 1-12.
Foroghe, M. F. Muller, (2011). Dismissing (Avoidant) Avoidant and Trauma in Dyadic Parent-Child Psychotherapy. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 1-8.
*Freedberg, D., Gallese, V. (2007). Motion, Emotion and Empathy in Esthetic Experience. Trends in Cognitive Sciences, 11(5), 197-203.
*Gallese, V. (2009), Mirror Neurons, Embodied Simulation, and the Neural Basis of Social Identification. Psychoanalytic Dialogues, 19, 519-536.
Giesberecht, C. J., Jamshidi, L., LaVallie, C., Sasakamoose, J., & Nicholas Carleton, R. (2022). Assessing the efficacy of a cultural and artistic intervention for indigenous women who have experienced intimate partner violence. Violence Against Women, 28(14), 3375-3399. https://doi.org/10.1177/10778012211058220
Harel, J., Kaplan, H. & Patt, R. (2006a). Reflective functioning as a change promoting factor in mother-child and father child psychotherapy. In C. Wachs and Jacobes, L parent- focused child therapy: Attachment, identification, and reflective functions. Rowman & Littelfield.
Kavak, F., Aktürk, Ü., Özdemir, A., & Gültekin, A. (2018). The relationship between domestic violence against women and suicide risk. Archives of psychiatric nursing, 32(4), 574-579. https://doi.org/10.1016/j.apnu.2018.03.016
*Lieberman, A. F., Padron, E., Van Horn, P., & Harris, W. W. (2005). Angels in the Nursery: The Intergenerational Transmission of Benevolent Parental Influences, Infant Mental Health Journal, 26(6), 504-520.
Leven, N., Prick, A. E. J., Groenewoud, J. G., Roelofs, P. D., de Lange, J., & Pot, A. M. (2013). Dyadic interventions for community-dwelling people with dementia and their family caregivers: a systematic review. International Psychogeriatric, 25(10), 1581-1603.
Harel, J. et al, (2006). The Child's Active Role in Mother-Child, Father-Child Psychotherapy: A Psychodynamic Approach to the Treatment of Relational Disturbances, Psychology & Psychotherapy: Theory, Research & Practice, 79, 23-36.
Lieberman, A. F., Van Horn, (2008), Psychotherapy with Infants and Young Children, The Guilford Press: New York.
*פרק 2: Coping With Danger – The Stress-Trauma Continuun עמ' 35-63
*פרק 4: The Assessment Process, עמ' 100-137
*Markman-Zinemanas, D., Gvuli-Margalit, V. (2003), Interaction in Art Projects as a Major Tool in the Therapeutic Process, Presented at: The International Conference of Art Therapy, Budapest.
*Markman Zinemanas, D. (2011). Visual Symbolization: The Unique Additional Value of Art- Psychotherapy, Academic Journal of Creative Arts Therapies, 2, 131-139.
Metzl, E. (2020). Art therapy with couples: integrating art therapy practices with sex therapy and emotionally focused therapy. International Journal of Art Therapy, 25(3), 143-149.
Metzl, E. S. (2023). A Bird with No Name Was Born, Then Gone: A Child’s Processing of Early Adoption through Art Therapy. Children, 10(4), 751.
Peled, E., & Krigel, K. (2016). The path to economic independence among survivors of intimate partner violence: A critical review of the literature and courses for action. Aggression and Violent Behavior, 31, 127–135. https://doi.org/10.1016/j.avb.2016.08.005
*Schore, A. N. (2009). Relational Trauma and the Developing Right Brain: An Interface of Psychoanalytic Self Psychology and Neuroscience. Self and Systems: Annals of the New York Academy of Sciences, 1159, 189-203.
Shamri-Zeevi, L., & Gilad, A. (2021). Experiential teaching of an art-based parental training course: principles and outcomes. In: T. Yaguri & D. Merari (Eds.). Art Therapy Education: Teaching, training, and research (p. 188-207). Cambridge Scholars.
Skop, M., Darewych, O. H., Root, J., & Mason, J. (2022). Exploring intimate partner violence survivors’ experiences with group art therapy. International Journal of Art Therapy, 27(4), 159-168. https://doi.org/10.1080/17454832.2022.2124298
Sokar, S., Haj-Yahia, M. M., & Greenbaum, C. W. (2023). Childhood exposure to parental violence, attachment insecurities, and intimate partner violence perpetration among Arab adults in Israel. Child Abuse & Neglect, 136. https://doi.org/10.1016/j.chiabu.2022.105999
Taskale, N., & Soygüt, G. (2017). Risk factors for women’s intimate partner violence victimization: An examination from the perspective of the schema therapy model. Journal of family violence, 32, 3-12. https://doi.org/10.1007/s10896-016-9855-6
Shacham, M., Lahad, M., & Shacham, Y. (2013). How Jewish and Arab Parents perceived their children’s resiliency during the Second Lebanon War. The'Basic PH'Model of Coping and Resiliency: Theory, Research and Cross-Cultural Application. London and Philadelphia: Jessica Kingsley, 177-
Steele, M. Hodges, J. Kaniuk, J. Steele, H. D'Agostino, D. Blom, I. Hillman, S. Henerson, K. (2007) Intervening with Maltreated Children and Their Adoptive Families, Identifying Attachment – Facilitative Behaviors. Ch. 3, 58-89. In: Oppenheim, D. Goldsmith, D. F. (editors), 2007, Attachment Theory in Clinical Work with Children: Bridging the Gap between Research and Practice, N.Y, Guilford Press.
*Verheugt-Pleiter, A. J. E. Zevalkink, J. Schmeets, M. G. J, (2008), Helping Parents to Promote Mentalization, ch. 5, p. 69-90, in: Mentalizing in Child Therapy – Guidelines for Clinical Practitioners, London, Karnac
נספחים
נספח 1: הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית: חקר התנסויות בקבוצות יצירה וחשיבה טיפולית על דיאדות ומשפחות
1. צרו קבוצות עבודה (של כ-3 דיאדות הנחיה / כ-6 סטודנטיות) בהן תחלקו יצירות והתנסויות דיאדיות.
2. ערכו חיפוש במאגרי מידע באתר האוניברסיטה. במאגרי המידע ניתן להצליב נושאים קשורים כמו למשל:dyadic therapy art X. חשוב לדעת מה כבר נעשה בעבר. ניתן להגיע לחומר רלוונטי עדכני מהמחשב בבית, או בספריה באוניברסיטה עם תמיכת הספרניות.
3. חובה להתבסס גם על קריאת חובה וגם ביבליוגרפיה מחקרית וטיפולית נוספת ליצירת סקירת ספרות לפי כללי ה-APA.
4. לאור ההתנסות היצירתית והרפלקסיבית למשך 6 מפגשים, יש לתכנן בחינה אוטו-אתנוגרפית ומבוססת אמנות של תמות שעלו בתהליך היצירה והתוצרים בהתייחס למחקר ומודלים קליניים של של 1) טיפול באמנות, 2) טיפול דיאדי, ו-3) מחקר אוטו-אתנוגרפי מבוסס אמנות.
5. יש להיוועץ עמי ולראות שהמתודולוגיה המחקרית עונה לדרישות המקצועיות והאתיות של התחום. אנא וודאו עמי הליך קבלת אישור השתתפות במחקר הריאיון המילולי והן על ההנחיה האמנותית ומטרותיה לפני איסוף הנתונים ושילובם.
6. בנוסף לסקירת ספרות בסיסית כמתואר לעיל, הסטודנטיות תחקורנה את שימוש אמצעי ההבעה האמנותיים לתהליך הטיפולי הדיאדי לפי התנסותה לאורך הסמסטר. יש להתחיל כמובן בשאלת המחקר, בסקירת הספרות עם כל החלקים המתוארים בסעיף הקודם, ובהמשך יש לנתח באופן שיטתי התנסויות דיאדיות יצירתיות מתוך ההתייחסויות פנומנולוגית (ולא פרשנית) לבחירת החומרים, לתהליך בחדר, ולתוצרים לשם תשובה על שאלת המחקר.
7. ניתן להתייעץ עמי לגבי כל נושא שעולה בדעתך, ואופן המחקר לפני תחילת השיעור ודרך הדואר האלקטרוני: emetzl@yahoo.com
8. את הכתיבה יש לערוך ע"פ הכללים המקובלים, הן מבחינת כללי כתיבת עבודה אקדמית והן לגבי הביבליוגרפיה ע״פ הכללים של הארגון הפסיכולוגי האמריקאי APA.
9. חשוב שלעבודה יהיה מבנה בהיר. למשל:
א. שער.
ב. תוכן עניינים.
ג. מבוא (הצגת שאלת המחקר, נסיבות והליך המחקר והאם תיאורטי בלבד או תיאורטי ויישומי)
ד. רקע תיאורטי, בכל אחד מחלקי העבודה וכן ממצאי מחקרים והקשרים תרבותיים רלוונטיים (הקשרי גיל, מגדר, מקום, סטינג, וכו').
ו. דיון אינטגרטיבי בממצאים התיאורטיים והתייחסות לשאלת המחקר. אם החלטתם לבחון גם התנסויות דיאדיות באופן שיטתי, זה המקום לבחון כיצד הממצאים שלכם דומים או שונים לממצאי המקורות בספרות ולתהות על הסיבות לכך.
ז. סיכום העבודה וחשיבה על מחקרי המשך פוטנציאלי.
ח. רשימה ביבליוגרפית ע"פ כללי ה- APA. ניתן להיעזר באופן שבו כתובים מאמרים אקדמיים ותזות (ר׳ דוגמאות במודל).
מאוד מומלץ לעבוד על החלקים התיאורטיים כבר מתחילת הקורס ולבדוק עמי את התאמת שאלת המחקר לחיפוש ולמספר וסוג המקורות האקדמיים הרלוונטיים. כמו כן כדאי לקראת השליש האחרון בסמסטר לבחון אילו נתונים / מידע קליני, אמנותי, ו/או התנהגותי יסייע לכן לענות על שאלת המחקר ולחשוב (אפשר יחד איתי או בלעדיי) כיצד תעשו זאת בצורה מסודרת שתיקח בחשבון את ההתנסות האישית והדיאדית של כל משתתפת ותענה על שאלת המחקר שלכן.
בהצלחה!
עינת
נספח 2: מכתב ממנחות הקורסים הסמינריונים
סטודנטיות יקרות,
לאחר מחשבה ושיח בינינו ומתוך רצון לסייע לכן להגיש את עבודות הסמינריון במסגרת זמן טובה וברת השוואה בין הסמינריונים השונים ובסמסטר א ו-ב׳, באופן מותאם לדרישות המלג מהתוכנית ותמיכה בסיום דרישות התואר השני לפני שנת הלימודים הבאה, החלטנו לאחד ולשיים את הקריטריונים להגשה וציינון. הרי הם:
1. החלטנו שמועד הגשת העבודה הסמינריונית יהיה חודש אחרי סיום סמסטר ב׳, דהיינו 3 למרץ.
2. כל הגשה מאוחרת ממועד זה תספוג הורדה של 5 נקודות בציון לכל שבוע נוסף.
3. בקשות ספציפיות לחריגה מלוח הזמנים בשל אילוצי בריאות או כח עליון ידרשו בכתב ומבעוד מועד ויישקלו כל אחת לגופן.
4. ע״פ דרישות המלג ציינון העבודות יהיה במדרג, כשציון עובר הוא 80% והמקסימום הוא 100%
שמחות ללמוד אתכן ומחכות לקרוא בעבודותיכן,
דפנה ועינת
נספח 3: דו״ח מפגש
דוח מפגש #
שם הסטודנטית, תאריך ושעה
א. ההתנסות הדיאדית (צרפי צילום של היצירה מההתנסות בכיתה), תארי את ההנחייה ושיח על ההנחיה, והקשרה למודל שהוצג בכיתה / קריאה שעשיתן.
ב. התייחסי למשמעות השימוש בחומרים, תהליכים, והדימויים שעלו מהיצירה, השיח וההתנהגות בקונטסט של קשר (חשיבה דיאדית כאן ועכשיו, מה בא ידי ביטוי)
ג. חשבתי על משמעויות פסיכולוגיות / קליניות שעולות מההתבוננות במה שנוצר ועלה – אולי חשבי על דימיון דינמי לקשר עם ההורים / ילדים/ בני זוג שלך? אולי קישור למטופל/ת עמה/ו הדינמיקה דומה..? העברה נגדית? צרי תגובה אמנותית (יצירת תגובה ; צרפי צילום) לייצג את התובנות שעלו ותארי בקצרה
ד. יישום לעבודה בהתנסות – איך ההנחיה, האמנות (שלך או החשיבה שלך על אחרים בקשר איתך) מלמדת אותך על משהו שתוכלי לעשות או לבחון בהתנסות...? הפניות שיש לעשות, שאלות וקשיים להביא להדרכה ו/או תכניות לקריאה והעמקה בעבודה דיאדית, הכנת התערבויות והבנת האוכלוסייה.
נספח 4: הכנה לעבודה סמינריונית – טיפול דיאדי
שער
תוכן עניינים
מבוא, (כדאי לכתוב אחרון), כולל:
שאלת המחקר- למשל, מה התמות שעולות מתוך התבוננות מבוססת אמנות / מחקר אוטו-אתנוגרפי על חשיבה טיפולית דיאדית בעתות מלחמה?
השערות מחקר
אמנות מסייעת להבין... לבחון משמעויות... 2- טיפול הדיאדי באומנות מסייע בבניית דפוסי התקשרות בעתות מלחמה דרך... 3. מחקר אוטואתנוגרפי מבוסס אמנות משמעותו... הרלוונטיות שלו כאן...?
כמו כן, במבוא הבהירו מה תעשו / עשיתן בסקירה איך אספתן נתונים ואיך ניתחתם - - ולמה, עם עוגנים מחקרים הכי משמעותיים
סקירת ספרות (שמתייחסת כל הנ״ל)
הליך סקירת הספרות (מחקר שיטתי של מקורות הרלוונטיים לשאלת המחקר, לא סתם סקירה אקראית של מה שנמצא בבקשה):
1- ראשית – חשבו על הליך הסקירה: איפה תחפשו, באילו מנועי חיפוש לפי אילו קריטריונים (שנים מושגים, ירחונים) לכל תת נושא כך שיתקשר מבחינת רציונל לשאלה שלכן...
2- ואז איך אתן מתכוונות לנתח את המאמרים: תקראו את המאמרים ותארגנו אותם איך? אם השאלה היא לגבי באילו התערבויות משתמשים – איך באופן שיטתי תאגדו ותשוו התערבויות, ריך בכל משפך תאוששו את השערות המחקר ובדיון תענו על שאלת המחקר וכו
3- סיכום מאמרים, ארגון, וחיבור אינטרגטיבי של ממצאי מאמרים רלוונטיים לגבי תתי כותרות, למשל:
מחקר מבוסס אמנות / אוטו-אתנוגרפי- הגדרה ומטרה
עתות מלחמה ומשמעותיהן - דמוגרפיה, סטטיסטיקה ונתונים
עבודה טיפולית והתערבויות חירום בעיתות מלחמה – אם חשוב לכן
חשיבה והתערבות דיאדית בכלל ובטיפול באמנות
עבודה טיפולית עם הורים בכלל ובטיפול באמנות
עבודה טיפולית עם זוגות בכלל ובטיפול באמנות
סמלים, רגשות וכו כמבוטאים באמנות - - הדגש הספציפי שלכן?
4 - סיכום הסקירה: מה עשיתן איך מה ניסיתן להקיף מה מצאתן ולא מצאתן, וקישורו לשאלת המחקר
שיטת המחקר
1- ראשית – חשבו על הליך המחקר: מה המידע שנאסף, ממני ולמה...
2- ואז איך אתן מתכוונות לנתח את הנתונים: תקראו את הדוחות ותארגנו אותם איך? תתבוננו באמנות? מי מנתח? איך מחפשים תימות? איך כותבים תמות ומדגימים אותם ? ואיך מקשרים לשאלת המחקר וכו
3- הבהירו מה אתן מתכוונות לעשות בתתי הכותרות הנ״ל:
הגדרת המידע שלכן ואופן האיסוף שלו בהתייחס לשאלת המחקר
(התבוננות במחקרים אחרים על השלבים של ניתוח)
הליך המחקר
איסוף הנתונים
ניתוח הנתונים
שיקולים אתיים וקליניים
ממצאים
(לפי שלבי הניתוח שהצעתם, ובאופן שבסוף עונה על השאלות המחקר)
דיון
דיון המחבר את תוצאות המחקר שלכן למחקרים שבחנו דברים דומים או רלוונטיים מחקרית וקלינית, וכן דיון קצר במגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך
סיכום (עמוד אחד)
ביבליוגרפיה מלאה
לפי שיטת ה-
APA
נספחים
?
שם מחלקה: אמנות יהודית
שם ומספר הקורס:
טיפול דיאדי באמצעות אמנות חזותית
Dyadic Art Therapy
842154101
שם המרצה: פרופ׳ עינת מטצל
סוג הקורס: סמינריון (קורס חובה)
ימי שני 9:00-12:00
שנת לימודים: התשפ״ה סמסטר: ב׳ היקף שעות: 4 נ״ז
אתר הקורס באינטרנט:
lemida.biu.ac.il
א. מטרות הקורס ותוצרי למידה:
מטרת הקורס היא פיתוח מיומנויות טיפוליות בהרכבים דיאדיים של ילדים והורים ו/או בזוגות מבוגרים באמצעות אמנות פלסטית. לשם מטרה זו, שתי תת-מטרות ספציפיות מתחייבות: האחת, רכישת רקע תיאורטי וטיפולי מתוך סקירת הספרות הרלוונטית בישראל וברחבי העולם לגבי טיפולים דיאדיים באמצעות אמנויות, ושנית, התנסות ויישום מעשי לשם הקניית המיומנות ממש.
תוצרי למידה
1. הסטודנט.ית תדון באופן ביקורתי במאמרים לגבי מודלים והתערבויות דיאדיות ועקרונות טיפול באמנות עם דיאדות.
2. הסטודנט.ית תדגים הבנה קלינית של שימוש בחומרי יצירה והנחייה דיאדית תוך כדי יישום העקרונות עם מגוון דיאדות
3. הסטודנט.ית תגיש ששה דוחות המדגימים יכולת רפלקסיבית לגבי ההתנסות האמנותית והקלינית, תוך קישורה למודלים תיאורטיים ולהתנסות היישומית של הסטודנטית בפרקטיקום
4. הסטודנט.ית תכתוב עבודה סמינריונית מסכמת כחלק מקבוצה בת 4-6 משתתפות שתחקור דרך אוטו-אתנוגרפיה מבוססת אמנות את התמות המרכזיות שעלו עבורן מההתנסויות בקורס
ב. תוכן הקורס:
רציונל: הקורס מציע סמינריון תיאורטי-יישומי במשלב למידה תיאורטית של טיפול דיאדי (דהיינו עבודה משפחתית או זוגית) וטיפול באמנות עם יישום מעשי של התערבויות טיפוליות וחקר אוטו-אתנוגרפי של המשגות והתערבויות דיאדיות מתוך יצירה ושיח ניתוחי בקבוצות קטנות לשם אינטגרציה של הידע התיאורטי והמעשי. היכולת לעבד ולאגד את המידע תוצג הן בדוחות רפלקסיביים המתלוות לעבודה היצירתית והן בעבודת חקר אקדמית שתוגש לאחר תום הקורס.
מהלך השיעורים: שיטות ההוראה בקורס זה הן מגוונות ומכילות הרצאות פרונטליות של המרצה, דיון וקריאה משותפת בחומר התיאורטי, השתתפות בהתנסויות יצירתיות דיאדיות ודיון ביישום קליני, ולאחריהן כתיבת עבודה סמינריונית החוקרת את יעילות ההתנסות והתמות הטיפוליות שעלו עבור המשתתפים.
תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:
מס' השיעור נושא השיעור קריאה מומלצת/חובה* מרכיב תיאורטי / התנסותי
שיעור 1
17.03.25
טיפול דיאדי – הקדמה, חשיבה מערכתית בטיפול, והתנסות בטכניקות דיאדיות. *אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח.(2010), טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי. פרק 1, עמ' 15-55. בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. (עורכות),(2010), הטיפול הדיאדי – מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה. הקדמה:
החיבור שביני לבינו/ה/ם
וגם
התנסות פתיחה
(דיאדה במיטבה)
שיעור 2
24.03.25
מחשבות על מחקר
אוטו-אתנוגרפי ומבוסס אמנות סביב התערבויות דיאדית ויצירתיות
Markman-Zinemanes, D. (2023).
Creating through COVID-19 - An Art-Based Autoethnographic Account. OBM Integrative and Complementary Medicine 2023; 8(4).Doi:10.21926/obm.icm.2304057 קבוצות עבודה ראשוניות ומבנה סקירה 9-10
----
הרצאה של שרון רמר- ביאל
10-12
שיעור 3
31.03.25
הערכה בטיפול הדיאדי
וכן
התחלת עבודה משפחתית ודיאדית
*Gavron, T. (2013). Meeting on Common Ground: Assessing Parent-Child Relationship through the Joint Painting Procedure. Journal of the American Art Therapy Association, (30) 1, 12-19.
https://pracdemia.haifa.ac.il/index.php/he/2017-05-16-14-54-50/65-2017-05-27-16-15-36
קפלן, ח' (2019). הטיפול הדיאדי: מחשבות מחדר הטיפול. פרדס הוצאה לאור בע"מ. התנסות בטכניקות אבחון דיאדיות
(JPP, HBL Joint verbal non-verbal, etc
דוח מס 1
שיעור 4
07.04.25
חשיבה טיפולית על דינמיקה
בעבודה משפחתית
מה שומע הילד שלנו כשאנחנו מחבקים אותו (ריאיון)
משפחה קינטית (אינטר מודל)
ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה: חיפוש מאמרים לבסיס התיאורטי (סקירת הספרות) במחקר אוטו-אתנוגרפי, וכו׳)
התנסות (משפחה קינטית)
דוח 2
חשיבה על עבודה משפחתית ודיאדית
שיעור 5
21.04.25
טיפול דיאדי בטראומה, השלכות של הגירה וחשיפה לאלימות
איזנבך, נ', שניר, ש' ורגב, ד' (2015). זיהוי ואפיון סימבולים העולים בעבודות אומנות ספונטניות של נפגעי טראומה בילדות, העוסקים באומנות במהלך חייהם. טיפול באומנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי 5 (1), 504 -519.
קפלן, ח. (2020), "הכאב של שתי המולדות": מפגש בין ההורה המהגר והילד המתפתח – צומת בין שני תהליכי פרדה במרחב הטיפולי. פרק 10, עמ' 351-379, בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. 2010, טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי חשיבה על טראומה בהקשר מערכתי והתייחסותי - -
הצגת מקרה
משפחתי
דיאדות טיפוליות במלחמה, והשלכות הגירה, אלימות...
יצירת קבוצות עבודה לכתיבת העבודה הסמינריונית
שיעור 6
28.04.25
חשיבה דיאדית / טיפול דיאדי סביב סוגיות התקשרות מטופלים
(אימוץ)
Metzl, E. S. (2023). A Bird with No Name Was Born, Then Gone: A Child’s Processing of Early Adoption through Art Therapy. Children, 10(4), 751.
דורי, ע. 2010, בין צל הקטיעה והכמיהה לחיבור: טיפול דיאדי בילדים מאומצים.
פרק 9, עמ' 318-350. בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. 2010, טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי. החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה
הצגת מקרה אימוץ – חשיבה דיאדית
התנסות בחשיבה דיאדית על מטופל/ת- יצירה ושיח – דוח 3
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 7
05.05.25
טיפול דיאדי / משפחתי וקהילתי בטראומה - השלכות של מלחמה
להד, מ. (1999). לקשור את הקצוות: שימוש בדרמה תרפיה בהתערבות קבוצתית במשבר לאחר פינוי המוני. סחי" ש: סוגיות בחינוך
מיוחד ובשיקום, 23-30.
Shacham, M., Lahad, M., & Shacham, Y. (2013). How Jewish and Arab Parents perceived their children’s resiliency during the Second Lebanon War. The'Basic PH'Model of Coping and Resiliency: Theory, Research and Cross-Cultural Application. London and Philadelphia: Jessica Kingsley, 177-197.
Chilton, G., Vaudreuil, R., Freeman, E. K., McLaughlan, N., Herman, J., & Cozza, S. J. (2021). Creative Forces programming with military families: Art therapy, dance/movement therapy, and music therapy brief vignettes. Journal of Military, Veteran and Family Health, 7(3), 104-113.
חשיבה על עבודה עם דיאדות ומשפחות של פצועי מלחמה, משפחות מפונים, אבדן וטלטלה – דוח בונוס
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 8
12.05.25
טיפול דיאדי והעברה בין דורית רוחות ומלאכים
Lieberman, A. F., Padron, E., Van Horn, *P., Harris, W. W. (2005), Angels in the nursery: The Intergenerational Transmission of Benevolent Parental Influences, Infant Mental Health Journal, 26(6), 504-520
Moldawsky – Silber, L. (2012). Ghostbusting Transgenerational Processes. Psychoanalytic Dialogues, 22, 106-122
התערבות דיאדית סביב העברות דינמיות ובין דוריות
רול פליי
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 8
19.05.25
מנטליזציה הורית, תפיסה עצמית והעצמה בקבוצות תמיכה לאמהות בשילוב אמנות –
חשיבה קלינית ומחקרית
Chigansky, R., & Metzl, E. S. (2024). The Impact of Group Art Observation on Mentalization for Mothers of Children Diagnosed With ASD. Art Therapy, 1-9.
*Bat Or Sholt, M. (2010), Clay Sculpting of Mother and Child Figures as Encourages Mentalization, Arts in the psychotherapy. 37, 319-327.
עבודה שוות ערך לתזה של ריטה ציגנסקי
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 9
26.05.25 הדרכת הורים
בהסמלה חזותית
שמרי-זאבי, ל. (2018). דרכי אמנות מבוססות אמנות במסגרת הדרכת הורים. טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי, 8(2), 787-800.
גלעד, ע. (2015). הדרכת הורים מבוססת אמנות תהליך ההכשרה של סטודנטים לטיפול באמנות והיישום בשדה הקליני
התנסות סביב הדרכת הורים ועבודה עם מנטליזציה הורית – דוח 4
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 10
9.6.25
טיפול זוגי
(ועבודה יצירתית עם בני זוג) –
חלק א
Metzl, E. (2020) Art therapy with
couples: integrating art therapy practices with sex therapy and emotionally focused therapy, International Journal of Art Therapy, 25:3, 143-149, DOI: 10.1080/17454832.2020.1774628
עבודה עם זוגות – הצגת וינייטות (עינת)
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 11
16.6.25
טיפול זוגי
(ועבודה יצירתית עם בני זוג)
חלק ב
M., Oed M. & Bermudez, J. M. (2017). Satir's Communication Stances and Pursue–Withdraw Cycles: An Enhanced Emotionally Focused Therapy Framework of Couple Interaction, Journal of Couple & Relationship Therapy, 16:3, 253-270, DOI: 10.1080/15332691.2016.1253517
התנסות סביב עבודה זוגית / רול פליי EFT וחקר יצירתי בנושא עבודה עם זוגות
- דוח 5
המשך ייעוץ לכתיבת העבודה הסמינריונית בקבוצות עבודה
שיעור 12
23.06.25 טיפול קצר מועד, מודלים של העצמה שפלר, טיפול דינמי קצר מועד
תצפית פעילה במשחק: טיפול קצר מועד בילדים
מחשבות על הכלה, שתיקה ואקספרסיביות
חקר יצירתי בנושא משמעות הזמן בקשר
(התערבות דיאדית קצרת מועד) - דוח 6
הגשת המתווה של העבודה הסמינריונית
שיעור 13
30.06.25
סיכום ואינטגרציה
סיכום המושג Reverie, יצירה ושיח על
ֿֿ יישומו לטיפול באמנות עם דיאדות ומשפחות
העבודה הסמינריונית המלאה והערוכה תוגש למרצה לא יאוחר מחודש לאחר סיום הסמסטר
11-12 סגירת לימודי התואר יחד..?
ג. דרישות קדם:
הסטודנט/ית השלימה בהצלחה את שנה א׳ של התוכנית לתואר שני בטיפול באמצעות אמנות חזותית לפני שתוכל להירשם לקורס, ותדגים מיומנויות קליניות והתנהלות אתית כמצופה מסטודנטית לטיפול באמנות.
ד. חובות / דרישות / מטלות:
* בקורס זה יש חובת נוכחות של 100% במפגשים ההתנסותיים ובהצגת המקרים (אלא באישור מיוחד לאור נסיבות מיוחדות), השתתפות אקטיבית בתרגילים בכיתה והגשת 6 דוחות אישיים על התנסות יצירתית בקורס ועבודה שותפת עם קבוצת הסמינריון - דרישות מינימום למעבר הקורס
* עבודה סמינריונית 100%
ה. מרכיבי הציון הסופי:
1. כתיבת עבודה אינטגרטיבית העונה לשאלה מחקרית מתוך בחינה סיסטמתית של חומרי הקריאה בקורס, סקירת ספרות רלוונטית מירחונים שפיטים ומקצועיים, ויישום חקר השאלה על מידע שנאסף מתוך ההתנסות היצירתית בחשיבה דיאדית וטיפולית. העבודה תכתב בקבוצות עבודה של 2 או 3 דיאדות (4 או 6 סטודנטיות) ומהווה 100% מציון הקורס ע"פ כללי ה APA:
https://owl.english.purdue.edu/owl/resource/560/01
2. הגשת שש דוחות רפלקסיביים לאחר עבודה יצירתית בשיעור כחלק ממטלות הסמסטר*
המטלות ייכתב על ידי הסטודנטיות ויוגשו במייל למנחה לא יאוחר מצהרי יום ראשון שלפני הנחיית המפגש בה כתובה המטלה בסילבוס. כמו כן נדרשת השתתפות אקטיבית ויצירתית בהשתתפות בתרגילים ובהתנסויות בכיתה
* דרישות בסיס (עובר/לא עובר) לקבלת ציון בקורס
3. מטלות בונוס:
סטודנטיות שמעוניינות במטלת בונוס יפנו למרצה ויקבעו על קריאה שברצונן לסכם ולהציג עבור הכיתה (עד 10 נקודות בונוס מתוך 100, על פי איכות הצגת הקריאה). כמו כן, אם מישהי מעוניינת ליצור תגובה יצירתית ולהגיש דוח נוסף לנושא עליו אין דוח חובה ולשוחח עליו בכיתה – אנא תאמו עמי.
ו. ביבליוגרפיה
קריאת חובה מסומנת ב *
*אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח.(2010), טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי. פרק 1, עמ' 15-55. בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. (עורכות),(2010), הטיפול הדיאדי – מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
*אבימאיר-פת, ר. )2010), טיפול אם-ילד ואב-ילד: אבני דרך בהתפתחות המודל, פרק 2, עמ' 56-85, בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. (עורכות), (2010), הטיפול הדיאדי – מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
איזנבך, נ', שניר, ש' ורגב, ד' (2015). זיהוי ואפיון סימבולים העולים בעבודות אומנות ספונטניות של נפגעי טראומה בילדות, העוסקים באומנות במהלך חייהם. טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי 5 (1), 504 -519.
אריאל, ב., ורוזמן, נ. (2018). היקף תופעת הקורבנות של אלימות פיזית בין בני זוג: סקירה שיטתית וניתוח-על. מגמות, 52(2), עמ' 7-44.
אריאל, ב., לוי אריאל, י., ועמרם, ש. (2021). מה מלמדים נתוני המשטרה על אלימות במשפחה בתקופת הקורונה? מבט על מגפה, פשיעה ומדידה. סוציולוגיה ישראלית, כא(2), עמ' 165-174.
ביאליק כהן, י. (2003). קשרים, הקשרים והתקשרויות: טיפול והערכה דיאדיים. מאמרים פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=117
בן-אהרון, מ. ושות.,(1997(, מדריך טיפול דיאדי: אם-ילד ואב-ילד, החוג לפסיכולוגיה, אונברסיטת חיפה. עמ' 65-78.
*גברון, ת. (2010), הערכה וטיפול דיאדי באמצעות אמנות, פרק 11, עמ' 380-404, בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. (עורכות), 2010, הטיפול הדיאדי – מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
*דורי, ע. 2010, בין צל הקטיעה והכמיהה לחיבור: טיפול דיאדי בילדים מאומצים. פרק 9, עמ' 318-350. בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. 2010, טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי. החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
דביר, נ' (2020). איים של סיפורים: נרטיבים אישיים ומקצועיים של מטפלות ומטפלים באמצעות אמנויות. תל אביב: מכון מופ"ת.
היישריק, מ' (2018). אלימות כלפי נשים בקהילת יוצאי אתיופיה תרבות הקהילה, תכניות לפעולה בתחום וביצועי הממסד. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה": אוניברסיטת בר אילן.
ויזל- לב, ר., ועליאן, א. (2002). הזיקה בין אלימות בין זוגית לבין תחושת היכולת בקרב נשים בחברה הבדואית-ערבית בהקשר של דפוס משפחה פוליגמי/מונוגמי. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית(16), עמ' 115-131.
חאג' יחיא, מ., וסדן, א. (2007). נשים מוכות בחברות קולקטיביסטיות: סוגיות בהתערבות בהעצמה. חברה ורווחה, כז(3), עמ' 423-451.
יעקובסון א. (2014). בחינת התמות המרכזיות והתופעות הציוריות במשקפות אותן בציורים משותפים של ילדים ואמהותיהן, כטכניקה מרכזית בטיפול דיאדי הורה-ילד. [חיבור לשם קבלת תואר דוקטור], אוניברסיטת חיפה.
*ישי, ר. אורן, ד. 2006, הורות חסומה והורות ממומשת – הורות כמעשה יצירה ותרומתה. הדרכה דינמית באוריינטציה פסיכואנליטית להורים, שיחות, 3, 251-263.
יסעור בורוכוביץ, ד' וגוסינסקי, ר' (2013). רצחתי אותה אך בחיים לא הרמתי עליה יד הבדלים פנומנולוגיים בין רצח בנות זוג לאלימות כלפי נשים. חברה ורווחה, לג (ב), 253 – 277
להד, מ. (1999). לקשור את הקצוות: שימוש בדרמה תרפיה בהתערבות קבוצתית במשבר לאחר פינוי המוני. סחי" ש: סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 23-30.
*מרקמן סינמנס, ד. (1994(,"תיאור מודל של התערבות על-ידי טיפול באמצעות אמנות בקבוצות הורה -ילד, לילדים מעוכבי רישום", תרפיה באמצעות אמנויות, 1 (2) 34-50.
*מרקמן סינמנס, ד. (2012), בין-סובייקטיביות ופסיכותרפיה באמצעות אמנות – השלכות אבחוניות וטיפוליות, גיליון 6, בין המילים, סמינר הקיבוצים. http://www.artstherapyjournal.co.il
מרקמן סינמנס, ד. (2013). כשהחסוי הופך לגלוי – פסיכותרפיה באמצעות אמנות. תל-אביב: הוצאת רסלינג.
פישמן, ג., ומש, ג. (2006). אלימות כלפי נשים: גורמים המנבאים את קרבנותן. מגמות, מד(2), עמ' 150-297.
פלד, ע., קריגל, ק. (2016). הנתיב המוביל מתלות לעצמאות כלכלית בקרב נשים נפגעות אלימות בן זוג: רקע תיאורטי, חסמים ועקרונות פעולה. ביטחון סוציאלי, 99, עמ' 63-93.
קוורטין, א. (2021). כלואות: שתלטנות קיצונית בזוגיות מפתח להבנת תופעה מגדרית שקופה. הוצאת עלו-עט.
קונסטבלר, ט. (2003). החוויה האימהית של נשים מוכות במהלך שהותן במקלט. [חיבור לשם קבלת תואר מוסמך בטיפול באמנויות]. לסלי קולג'.
*קפלן, ח.(2010), האב בטיפול הדיאדי: על חשיבות המפגש עם האב הממשי, פרק 6, עמ' 199-229, בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. (עורכות), (2010), הטיפול הדיאדי – מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
קפלן, ח. (2019). הטיפול הדיאדי: מחשבות מחדר הטיפול. פרדס הוצאה לאור בע"מ.
קפלן, ח. (2020), "הכאב של שתי המולדות": מפגש בין ההורה המהגר והילד המתפתח – צומת בין שני תהליכי פרדה במרחב הטיפולי. פרק 10, עמ' 351-379, בתוך: אבימאיר-פת, ר. הראל, י. קפלן, ח. 2010, טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי.
שדמי, א. (2003). לקראת תפיסה אחרת של אלימות גברים נגד נשים: אחריות החברה והמדינה. ביטחון סוציאלי, 64, 5-44.
שחק, ס. (2018). “העגלה נוסעת אין עצור“ - התפתחויות ומגמות בייעוץ וטיפול קבוצתי באינטרנט. כתב העת הישראלי להנחיה ולטיפול קבוצתי, 23(1), 51-72.
שמרי-זאבי, ל. (2018). דרכי אמנות מבוססות אמנות במסגרת הדרכת הורים. טיפול ברמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי, 8(2), 787-800.
שקדי, א. (2003). מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני תאוריה ויישום. הוצאת רמות.
Arieli, A & Ataria, Y (2018) Helplessness: The inability to know-that you don’t know-how, Philosophical Psychology,31:6, 948-968. https://doi.org/10.1080/09515089.2018.1468559.
Barnet, A. B. Min Deng, W. Mills-Koonce, R. Willoughby, M. Cox, M. (2008). Interdependence of Parenting of Mothers and Fathers of Infants, Journal of family Psychology, 22(3), 561- 573.
*Barrows, P. (1999), Fathers in Parent-Infant Psychotherapy, Infant Mental Health Journal, 20(3), 333-34.
Band-Winterstein, T., & Tuito, I. (2018). The meaning of choosing a spouse among ultra-orthodox Jewish women who found themselves in a violent relationship. Violence against women, 24(6), 727-744. https://doi.org/10.1177/1077801217722236
Bat Or Sholt, M. (2010), Clay Sculpting of Mother and Child Figures as Encourages Mentalization, Arts in Psychotherapy, 37, 319-327.
Bird, J. .(2018) Art therapy arts–based research and transitional stories of domestic violence and abuse. International Journal of Art Therapy, 23(1), 14-24.
Bucci, W. (2009), The Role of Bodily Experience in Emotional Organization. In Sommer Andreson, A. (Ed.), Bodies in Treatment: The Unspoken Dimension, (pp. 51-76), Relational Perspective Book Series, 36, CRC Press.
*Busch, A.L. & Lieberman, A. F. (2007). Attachment and Trauma, an Integrated Approach to Treating Young Children Exposed to Family Violence, Ch. 6, 139-170 in: Oppenheim, D. & Goldsmith, D. F. (eds), 2007, Attachment Theory in Clinical Work with Children: Bridging the Gap between Research and Practice. Guilford.
Chigansky, R., & Metzl, E. S. (2024). The Impact of Group Art Observation on Mentalization for Mothers of Children Diagnosed With ASD. Art Therapy, 1-9
Chilton, G., Vaudreuil, R., Freeman, E. K., McLaughlan, N., Herman, J., & Cozza, S. J. (2021). Creative Forces programming with military families: Art therapy, dance/movement therapy, and music therapy brief vignettes. Journal of Military, Veteran and Family Health, 7(3), 104-113
Gavron, T. (2013). Meeting on Common Ground: Assessing Parent-Child Relationship through the Joint Painting Procedure. Art Therapy Journal of the American Art Therapy Association, (30)1, 12-19..
Fjellfeldt, M., & Rokka, D. (2022) Practitioner perspectives on art therapy with couples in relational crisis: a qualitative exploration. International Journal of Art Therapy, 27(4), 152-158. https://doi.org/10.1080/17454832.2022.2096087.
Fonagy, P., Allen, J. G. & Bateman, A. W. (2008), Mentalizing in Clinical Practice, American Psychiatric Publishing Inc. Washington DC.
*פרק 2: Mentalizing, עמ' 25-72.
*פרק 3:Development, 73-112.
Bruce, D., & Hackett, S. S. (2020). Developing art therapy practice within perinatal parent-infant mental health. International Journal of Art Therapy, 1-12.
Foroghe, M. F. Muller, (2011). Dismissing (Avoidant) Avoidant and Trauma in Dyadic Parent-Child Psychotherapy. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 1-8.
*Freedberg, D., Gallese, V. (2007). Motion, Emotion and Empathy in Esthetic Experience. Trends in Cognitive Sciences, 11(5), 197-203.
*Gallese, V. (2009), Mirror Neurons, Embodied Simulation, and the Neural Basis of Social Identification. Psychoanalytic Dialogues, 19, 519-536.
Giesberecht, C. J., Jamshidi, L., LaVallie, C., Sasakamoose, J., & Nicholas Carleton, R. (2022). Assessing the efficacy of a cultural and artistic intervention for indigenous women who have experienced intimate partner violence. Violence Against Women, 28(14), 3375-3399. https://doi.org/10.1177/10778012211058220
Harel, J., Kaplan, H. & Patt, R. (2006a). Reflective functioning as a change promoting factor in mother-child and father child psychotherapy. In C. Wachs and Jacobes, L parent- focused child therapy: Attachment, identification, and reflective functions. Rowman & Littelfield.
Kavak, F., Aktürk, Ü., Özdemir, A., & Gültekin, A. (2018). The relationship between domestic violence against women and suicide risk. Archives of psychiatric nursing, 32(4), 574-579. https://doi.org/10.1016/j.apnu.2018.03.016
*Lieberman, A. F., Padron, E., Van Horn, P., & Harris, W. W. (2005). Angels in the Nursery: The Intergenerational Transmission of Benevolent Parental Influences, Infant Mental Health Journal, 26(6), 504-520.
Leven, N., Prick, A. E. J., Groenewoud, J. G., Roelofs, P. D., de Lange, J., & Pot, A. M. (2013). Dyadic interventions for community-dwelling people with dementia and their family caregivers: a systematic review. International Psychogeriatric, 25(10), 1581-1603.
Harel, J. et al, (2006). The Child's Active Role in Mother-Child, Father-Child Psychotherapy: A Psychodynamic Approach to the Treatment of Relational Disturbances, Psychology & Psychotherapy: Theory, Research & Practice, 79, 23-36.
Lieberman, A. F., Van Horn, (2008), Psychotherapy with Infants and Young Children, The Guilford Press: New York.
*פרק 2: Coping With Danger – The Stress-Trauma Continuun עמ' 35-63
*פרק 4: The Assessment Process, עמ' 100-137
*Markman-Zinemanas, D., Gvuli-Margalit, V. (2003), Interaction in Art Projects as a Major Tool in the Therapeutic Process, Presented at: The International Conference of Art Therapy, Budapest.
*Markman Zinemanas, D. (2011). Visual Symbolization: The Unique Additional Value of Art- Psychotherapy, Academic Journal of Creative Arts Therapies, 2, 131-139.
Metzl, E. (2020). Art therapy with couples: integrating art therapy practices with sex therapy and emotionally focused therapy. International Journal of Art Therapy, 25(3), 143-149.
Metzl, E. S. (2023). A Bird with No Name Was Born, Then Gone: A Child’s Processing of Early Adoption through Art Therapy. Children, 10(4), 751.
Peled, E., & Krigel, K. (2016). The path to economic independence among survivors of intimate partner violence: A critical review of the literature and courses for action. Aggression and Violent Behavior, 31, 127–135. https://doi.org/10.1016/j.avb.2016.08.005
*Schore, A. N. (2009). Relational Trauma and the Developing Right Brain: An Interface of Psychoanalytic Self Psychology and Neuroscience. Self and Systems: Annals of the New York Academy of Sciences, 1159, 189-203.
Shamri-Zeevi, L., & Gilad, A. (2021). Experiential teaching of an art-based parental training course: principles and outcomes. In: T. Yaguri & D. Merari (Eds.). Art Therapy Education: Teaching, training, and research (p. 188-207). Cambridge Scholars.
Skop, M., Darewych, O. H., Root, J., & Mason, J. (2022). Exploring intimate partner violence survivors’ experiences with group art therapy. International Journal of Art Therapy, 27(4), 159-168. https://doi.org/10.1080/17454832.2022.2124298
Sokar, S., Haj-Yahia, M. M., & Greenbaum, C. W. (2023). Childhood exposure to parental violence, attachment insecurities, and intimate partner violence perpetration among Arab adults in Israel. Child Abuse & Neglect, 136. https://doi.org/10.1016/j.chiabu.2022.105999
Taskale, N., & Soygüt, G. (2017). Risk factors for women’s intimate partner violence victimization: An examination from the perspective of the schema therapy model. Journal of family violence, 32, 3-12. https://doi.org/10.1007/s10896-016-9855-6
Shacham, M., Lahad, M., & Shacham, Y. (2013). How Jewish and Arab Parents perceived their children’s resiliency during the Second Lebanon War. The'Basic PH'Model of Coping and Resiliency: Theory, Research and Cross-Cultural Application. London and Philadelphia: Jessica Kingsley, 177-
Steele, M. Hodges, J. Kaniuk, J. Steele, H. D'Agostino, D. Blom, I. Hillman, S. Henerson, K. (2007) Intervening with Maltreated Children and Their Adoptive Families, Identifying Attachment – Facilitative Behaviors. Ch. 3, 58-89. In: Oppenheim, D. Goldsmith, D. F. (editors), 2007, Attachment Theory in Clinical Work with Children: Bridging the Gap between Research and Practice, N.Y, Guilford Press.
*Verheugt-Pleiter, A. J. E. Zevalkink, J. Schmeets, M. G. J, (2008), Helping Parents to Promote Mentalization, ch. 5, p. 69-90, in: Mentalizing in Child Therapy – Guidelines for Clinical Practitioners, London, Karnac
נספחים
נספח 1: הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית: חקר התנסויות בקבוצות יצירה וחשיבה טיפולית על דיאדות ומשפחות
1. צרו קבוצות עבודה (של כ-3 דיאדות הנחיה / כ-6 סטודנטיות) בהן תחלקו יצירות והתנסויות דיאדיות.
2. ערכו חיפוש במאגרי מידע באתר האוניברסיטה. במאגרי המידע ניתן להצליב נושאים קשורים כמו למשל:dyadic therapy art X. חשוב לדעת מה כבר נעשה בעבר. ניתן להגיע לחומר רלוונטי עדכני מהמחשב בבית, או בספריה באוניברסיטה עם תמיכת הספרניות.
3. חובה להתבסס גם על קריאת חובה וגם ביבליוגרפיה מחקרית וטיפולית נוספת ליצירת סקירת ספרות לפי כללי ה-APA.
4. לאור ההתנסות היצירתית והרפלקסיבית למשך 6 מפגשים, יש לתכנן בחינה אוטו-אתנוגרפית ומבוססת אמנות של תמות שעלו בתהליך היצירה והתוצרים בהתייחס למחקר ומודלים קליניים של של 1) טיפול באמנות, 2) טיפול דיאדי, ו-3) מחקר אוטו-אתנוגרפי מבוסס אמנות.
5. יש להיוועץ עמי ולראות שהמתודולוגיה המחקרית עונה לדרישות המקצועיות והאתיות של התחום. אנא וודאו עמי הליך קבלת אישור השתתפות במחקר הריאיון המילולי והן על ההנחיה האמנותית ומטרותיה לפני איסוף הנתונים ושילובם.
6. בנוסף לסקירת ספרות בסיסית כמתואר לעיל, הסטודנטיות תחקורנה את שימוש אמצעי ההבעה האמנותיים לתהליך הטיפולי הדיאדי לפי התנסותה לאורך הסמסטר. יש להתחיל כמובן בשאלת המחקר, בסקירת הספרות עם כל החלקים המתוארים בסעיף הקודם, ובהמשך יש לנתח באופן שיטתי התנסויות דיאדיות יצירתיות מתוך ההתייחסויות פנומנולוגית (ולא פרשנית) לבחירת החומרים, לתהליך בחדר, ולתוצרים לשם תשובה על שאלת המחקר.
7. ניתן להתייעץ עמי לגבי כל נושא שעולה בדעתך, ואופן המחקר לפני תחילת השיעור ודרך הדואר האלקטרוני: emetzl@yahoo.com
8. את הכתיבה יש לערוך ע"פ הכללים המקובלים, הן מבחינת כללי כתיבת עבודה אקדמית והן לגבי הביבליוגרפיה ע״פ הכללים של הארגון הפסיכולוגי האמריקאי APA.
9. חשוב שלעבודה יהיה מבנה בהיר. למשל:
א. שער.
ב. תוכן עניינים.
ג. מבוא (הצגת שאלת המחקר, נסיבות והליך המחקר והאם תיאורטי בלבד או תיאורטי ויישומי)
ד. רקע תיאורטי, בכל אחד מחלקי העבודה וכן ממצאי מחקרים והקשרים תרבותיים רלוונטיים (הקשרי גיל, מגדר, מקום, סטינג, וכו').
ו. דיון אינטגרטיבי בממצאים התיאורטיים והתייחסות לשאלת המחקר. אם החלטתם לבחון גם התנסויות דיאדיות באופן שיטתי, זה המקום לבחון כיצד הממצאים שלכם דומים או שונים לממצאי המקורות בספרות ולתהות על הסיבות לכך.
ז. סיכום העבודה וחשיבה על מחקרי המשך פוטנציאלי.
ח. רשימה ביבליוגרפית ע"פ כללי ה- APA. ניתן להיעזר באופן שבו כתובים מאמרים אקדמיים ותזות (ר׳ דוגמאות במודל).
מאוד מומלץ לעבוד על החלקים התיאורטיים כבר מתחילת הקורס ולבדוק עמי את התאמת שאלת המחקר לחיפוש ולמספר וסוג המקורות האקדמיים הרלוונטיים. כמו כן כדאי לקראת השליש האחרון בסמסטר לבחון אילו נתונים / מידע קליני, אמנותי, ו/או התנהגותי יסייע לכן לענות על שאלת המחקר ולחשוב (אפשר יחד איתי או בלעדיי) כיצד תעשו זאת בצורה מסודרת שתיקח בחשבון את ההתנסות האישית והדיאדית של כל משתתפת ותענה על שאלת המחקר שלכן.
בהצלחה!
עינת
נספח 2: מכתב ממנחות הקורסים הסמינריונים
סטודנטיות יקרות,
לאחר מחשבה ושיח בינינו ומתוך רצון לסייע לכן להגיש את עבודות הסמינריון במסגרת זמן טובה וברת השוואה בין הסמינריונים השונים ובסמסטר א ו-ב׳, באופן מותאם לדרישות המלג מהתוכנית ותמיכה בסיום דרישות התואר השני לפני שנת הלימודים הבאה, החלטנו לאחד ולשיים את הקריטריונים להגשה וציינון. הרי הם:
1. החלטנו שמועד הגשת העבודה הסמינריונית יהיה חודש אחרי סיום סמסטר ב׳, דהיינו 3 למרץ.
2. כל הגשה מאוחרת ממועד זה תספוג הורדה של 5 נקודות בציון לכל שבוע נוסף.
3. בקשות ספציפיות לחריגה מלוח הזמנים בשל אילוצי בריאות או כח עליון ידרשו בכתב ומבעוד מועד ויישקלו כל אחת לגופן.
4. ע״פ דרישות המלג ציינון העבודות יהיה במדרג, כשציון עובר הוא 80% והמקסימום הוא 100%
שמחות ללמוד אתכן ומחכות לקרוא בעבודותיכן,
דפנה ועינת
נספח 3: דו״ח מפגש
דוח מפגש #
שם הסטודנטית, תאריך ושעה
א. ההתנסות הדיאדית (צרפי צילום של היצירה מההתנסות בכיתה), תארי את ההנחייה ושיח על ההנחיה, והקשרה למודל שהוצג בכיתה / קריאה שעשיתן.
ב. התייחסי למשמעות השימוש בחומרים, תהליכים, והדימויים שעלו מהיצירה, השיח וההתנהגות בקונטסט של קשר (חשיבה דיאדית כאן ועכשיו, מה בא ידי ביטוי)
ג. חשבתי על משמעויות פסיכולוגיות / קליניות שעולות מההתבוננות במה שנוצר ועלה – אולי חשבי על דימיון דינמי לקשר עם ההורים / ילדים/ בני זוג שלך? אולי קישור למטופל/ת עמה/ו הדינמיקה דומה..? העברה נגדית? צרי תגובה אמנותית (יצירת תגובה ; צרפי צילום) לייצג את התובנות שעלו ותארי בקצרה
ד. יישום לעבודה בהתנסות – איך ההנחיה, האמנות (שלך או החשיבה שלך על אחרים בקשר איתך) מלמדת אותך על משהו שתוכלי לעשות או לבחון בהתנסות...? הפניות שיש לעשות, שאלות וקשיים להביא להדרכה ו/או תכניות לקריאה והעמקה בעבודה דיאדית, הכנת התערבויות והבנת האוכלוסייה.
נספח 4: הכנה לעבודה סמינריונית – טיפול דיאדי
שער
תוכן עניינים
מבוא, (כדאי לכתוב אחרון), כולל:
שאלת המחקר- למשל, מה התמות שעולות מתוך התבוננות מבוססת אמנות / מחקר אוטו-אתנוגרפי על חשיבה טיפולית דיאדית בעתות מלחמה?
השערות מחקר
אמנות מסייעת להבין... לבחון משמעויות... 2- טיפול הדיאדי באומנות מסייע בבניית דפוסי התקשרות בעתות מלחמה דרך... 3. מחקר אוטואתנוגרפי מבוסס אמנות משמעותו... הרלוונטיות שלו כאן...?
כמו כן, במבוא הבהירו מה תעשו / עשיתן בסקירה איך אספתן נתונים ואיך ניתחתם - - ולמה, עם עוגנים מחקרים הכי משמעותיים
סקירת ספרות (שמתייחסת כל הנ״ל)
הליך סקירת הספרות (מחקר שיטתי של מקורות הרלוונטיים לשאלת המחקר, לא סתם סקירה אקראית של מה שנמצא בבקשה):
1- ראשית – חשבו על הליך הסקירה: איפה תחפשו, באילו מנועי חיפוש לפי אילו קריטריונים (שנים מושגים, ירחונים) לכל תת נושא כך שיתקשר מבחינת רציונל לשאלה שלכן...
2- ואז איך אתן מתכוונות לנתח את המאמרים: תקראו את המאמרים ותארגנו אותם איך? אם השאלה היא לגבי באילו התערבויות משתמשים – איך באופן שיטתי תאגדו ותשוו התערבויות, ריך בכל משפך תאוששו את השערות המחקר ובדיון תענו על שאלת המחקר וכו
3- סיכום מאמרים, ארגון, וחיבור אינטרגטיבי של ממצאי מאמרים רלוונטיים לגבי תתי כותרות, למשל:
מחקר מבוסס אמנות / אוטו-אתנוגרפי- הגדרה ומטרה
עתות מלחמה ומשמעותיהן - דמוגרפיה, סטטיסטיקה ונתונים
עבודה טיפולית והתערבויות חירום בעיתות מלחמה – אם חשוב לכן
חשיבה והתערבות דיאדית בכלל ובטיפול באמנות
עבודה טיפולית עם הורים בכלל ובטיפול באמנות
עבודה טיפולית עם זוגות בכלל ובטיפול באמנות
סמלים, רגשות וכו כמבוטאים באמנות - - הדגש הספציפי שלכן?
4 - סיכום הסקירה: מה עשיתן איך מה ניסיתן להקיף מה מצאתן ולא מצאתן, וקישורו לשאלת המחקר
שיטת המחקר
1- ראשית – חשבו על הליך המחקר: מה המידע שנאסף, ממני ולמה...
2- ואז איך אתן מתכוונות לנתח את הנתונים: תקראו את הדוחות ותארגנו אותם איך? תתבוננו באמנות? מי מנתח? איך מחפשים תימות? איך כותבים תמות ומדגימים אותם ? ואיך מקשרים לשאלת המחקר וכו
3- הבהירו מה אתן מתכוונות לעשות בתתי הכותרות הנ״ל:
הגדרת המידע שלכן ואופן האיסוף שלו בהתייחס לשאלת המחקר
(התבוננות במחקרים אחרים על השלבים של ניתוח)
הליך המחקר
איסוף הנתונים
ניתוח הנתונים
שיקולים אתיים וקליניים
ממצאים
(לפי שלבי הניתוח שהצעתם, ובאופן שבסוף עונה על השאלות המחקר)
דיון
דיון המחבר את תוצאות המחקר שלכן למחקרים שבחנו דברים דומים או רלוונטיים מחקרית וקלינית, וכן דיון קצר במגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך
סיכום (עמוד אחד)
ביבליוגרפיה מלאה
לפי שיטת ה-
APA
נספחים
?
- מרצה: עינת מטצל