RNA (ראשי תיבות באנגלית של ribonucleic acid, חומצה ריבונוקלאית; בתעתוק לעברית: רנ"א. לעיתים גם אר-אן-איי) היא מולקולה פולימרית, המורכבת מיחידות של נוקלאוטידים. ל-RNA תפקיד מרכזי במגוון תהליכים ביולוגים, בתהליכי תורשה, ביטוי ותרגום של המידע הגנטי. בחלק מהנגיפים הגנום כולו מקודד במולקולות RNA.

תאוריות מודרניות משערות כי ה-RNA היה ראשון החומרים התורשתיים.

מוֹלֵקוּלָה (מלטינית: Molecula - מסה קטנה; בעברית גם פְּרֻדָּה^[3]) היא קבוצת אטומים, המחוברים ביניהם בקשר כימי חזק, כגון קשר קוולנטי.

איבר השמיעה ושיווי המשקל בבעלי חיים

חלבונים המהווים חלק ממערכת החיסון ומספקים הגנה לגוף מפני חדירת מזהמים כגון חיידקים, פטריות וטפילים. קיימים חמישה סוגים של נוגדנים: IgM, IgG, IgE, IgA, IgD.

בעקבות חשיפת הגוף למזהם מסוים מתפתחים נוגדנים מסוג . IgM זהו הנוגדן הראשון שניתן לזהות בדם לאחר חדירת המזהם. כעבור מספר שבועות יתפתחו נוגדנים מסוג IgG. הנוגדנים משני הסוגים הם ייחודיים עבור כל מזהם.

כדי לדעת האם אדם נחשף בעברו למזהם כלשהו ניתן לבדוק בדמו את נוכחותם של נוגדנים ייחודיים מסוג IgG נגד אותו מזהם.

ATP (ראשי תיבות של Adenosine Triphosphate; אדנוזין טרי-פוספט, בעברית: אדנוזין תלת-זרחתי) הוא נוקלאוטיד, סוג של תרכובת אורגנית, המאפשרת נשיאת אנרגיה בתא ולכן בעל חשיבות עליונה בכל היצורים החיים.

בתאים איקריוטיים רוב ה-ATP מיוצר על ידי המיטוכונדריה, מאדנוזין דו זרחתי וקבוצת זרחה בתהליך הזרחון החמצוני.

ה-ATP אינו יכול לעבור מתא לתא.

אקטין (באנגלית: Actin) הוא חלבון בעל תפקיד מרכזי בשלד התא. יחידות רבות של אקטין מתחברות ליצירת פולימר, סיב סלילי הקרוי גם מיקרופילמנט. סיבי האקטין יוצרים רשת בתאים האיקריוטיים. לסיבי האקטין מספר תפקידי מפתח בתא:

• תמיכה מכנית בקרום התא.
• קביעת צורת התא.
• תנועת התא.
• השתתפות בסוגים מסוימים של צומתי תאים.
• מתן אפשרות להעברת ציטופלזמה מתא לתא.
• כיווץ התא בזמן חלוקת התא.
• בתאי השריר, השתתפות בכיווץ התא יחד עם מולקולות מיוזין.

בציטוזול נמצא האקטין קשור למולקולות ATP בעיקר, אבל יכול להיקשר גם ל-ADP. הקומפלקס של מולקולת האקטין עם מולקולת ATP יוצר פולימר בצורה יעילה ומתפרק בצורה איטית. לעומתו, הקומפלקס אקטין-ADP מתפרק בצורה יעילה ויוצר פולימר בצורה איטית.

אקטין הוא אחד החלבונים הנפוצים ביותר בתאים איקריוטיים וריכוזו הוא סביב ה-100 מיקרומולר. בנוסף, הוא אחד החלבונים שהשתמרו ביותר מבחינה אבולוציונית. לדוגמה, ההבדל ברצף החלבון בין אצה לאדם הוא לא יותר מ-5%.

אסקלפיוס (ביוונית: Ἀσκλήπιος, בלטינית: Aesculapius) היה אל הרפואה של היוונים והרומים. בזכות יכולת הרפואה האלוהית שלו הקים אסקלפיוס את המתים לתחייה ובכך צמצם את הפער בין בני האדם לבין האלים.

אסקלפיוס היה תלמידו של הקנטאור כיירון וממנו למד רפואה ואף איך להחיות מתים, זאוס שהתרגז מכך שבן תמותה מתערב בפעולתם של האלים בנושאי חיים ומוות הרגו על ידי מכת ברק.

בפולחן אסקלפיוס, שרווח מאוד ביוון העתיקה, היה חלק נכבד גם לבתו היגיאה, אלת הבריאות שאליה נלווה גם אחיה, טלספורוס. ידוע שהיו קיימים כמה מאות היכלי אסקלפיוס שאליהם נהרו מאות חולים אשר ביקשו תרופות מכוהניו.

על פי אפלטון, מלותיו האחרונות של סוקרטס, היו "העלו קורבן לאסקלפיוס".

נוקלאוטידים (Nucleotide) הם קבוצה של תרכובות אורגניות. הנוקלאוטידים מופיעים בכל היצורים החיים ומרכיבים, בין השאר, את החומר התורשתי.

מקור המילה נוקלאוטיד הוא במילה הלטינית Nucleus, שפירושה "גרעין". בכל היצורים האיקריוטיים החומר התורשתי, המורכב מנוקלאוטידים, מצוי בגרעין התא.

DNA (ראשי תיבות באנגלית של Deoxyribonucleic Acid, חומצה דאוקסיריבונוקלאית; לעתים בתעתוק שגוי לעברית: דנ"א התעתוק הנכון הוא די-אן-איי) היא מולקולת ענק של חומצת גרעין המורכבת ממיליוני זוגות נוקליאוטידים היוצרים סליל כפול, המכילה את כל המידע התורשתי לבנייתם של כל החלבונים בתא, אצל כל האורגניזמים הידועים, החל מחיידקים ועד לבני אדם, ואף בחלק מהנגיפים. ה-DNA מושווה לעתים תכופות למערכת תוכניות, מרשם או קוד מכיוון שהוא כולל את ההוראות הנחוצות לבניית רכיבי התא כמו חלבון או מולקולת RNA. כל מקטע משמעותי ב-DNA המכיל מידע לבניית חלבון או הוראות בקרה נקרא גן. רצף הבסיסים המרכיב את מולקולת ה-DNA מקודד גנים שונים.

ה-DNA מורכב מארבע אבני בניין - תת-יחידות של בסיסים חנקניים (נוקלאוטידים) - שמחולקים לשני זוגות קבועים פורינים ופרימידינים שיוצרים קשר מימני רק זה עם זה; אדנין (A) עם תימין (T), וגואנין (G) עם ציטוזין (C). אלפים עד מיליארדים של זוגות בסיסים כאלה ^[1] מרכיבים את ה-DNA ויוצרים סליל כפול. הסליל הכפול ארוז בצורה קומפקטית במבנה של כרומוזומים.

גילוי מבנה ה-DNA נזקף לזכות המדענים ג'יימס ווטסון האמריקאי ופרנסיס קריק הבריטי בשנת 1953. הזוג אף זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על הגילוי בשנת 1962, יחד עם מוריס וילקינס. בדיעבד התברר שעבודתם התבססה, במידה רבה, על עבודתה של המדענית רוזלינד פרנקלין, עמיתתו של וילקנס, שנפטרה לפני קבלת הפרס

חומצות גרעין הן תרכובות אורגניות המצויות בכל התאים ואשר מהוות את החומר התורשתי של כל יצור חי בטבע. חומצות הגרעין מאפשרות העברת תכונות מיצור לצאצאיו (תורשה); בנוסף מכילות חומצות הגרעין הוראות לבניין התא והיצור (האורגניזם).