דף תוכן מעוצב - מבנה בסיסי של התא

תא (בלטינית: cellula) הוא יחידת החיים הבסיסית. כל היצורים החיים מורכבים מתא אחד או יותר וכל מה שאינו מורכב מתאים או שאינו מורכב מתאים שלמים, אינו חי. כל תא ותא, בין אם הוא תא עצמאי של יצור חד תאי ובין אם הוא חלק מיצור רב תאי, מקיים את כל התנאים המגדירים יצור חי.

ישנם תאים בעלי מידור פנימי - תאים בעלי גרעין - תאים אאוקריוטיים וישנם תאים חסרי מידור פנימי - פרוקריוטים. היצורים שתאיהם פרוקריוטיים הם בהכרח יצורים בעלי תא בודד. יצורים כאלה הם החיידקים והארכיאה. לעומתם, יצורים שתאיהם בעלי גרעין עשויים להיות או חד תאיים, כמו הסנדלית או האמבה או רב תאיים - יצורים

המורכבים מתאים אחדים או ממיליוני ואפילו מיליארדי תאים, כמו בני האדם או העצים, ביצורים אלו התאים מפתחים התמחות.

מיקרופילמנטים:

המיקרופילמנטים (Microfilament – קורים זעירים), או קורי האקטין, הם המרכיבים הדקים ביותר של שלד התא. אלה קורים חלבוניים המורכבים מתת יחידות של החלבון אקטין. קוטרם נע בין 5 ל-7 ננומטר בלבד והם מתרכזים בעיקר בצדו הפנימי של קרום התא. בנייתם דומה לבנייתו של המיקרוטובול. הם מתמחים בעיקר בתנועה התאית אך גם מסייעים בשמירת צורתו של התא.

אבן הבניין של המיקרופילמנטים היא האקטין. בדומה למיקרוטובולים, אבני הבניין יכולות להתקשר אחת לשנייה אך ורק אם קשורה אליהן מולקולת ATP. על גבי הקור מולקולה זו עוברת הידרוליזה, אשר גורמת להתרופפות הקשר בין אבני הבניין ולפרימת הקור. גם כאן מוגדר קצה פלוס וקצה מינוס. הזיקה בקצה הפלוס להיקשרות של מולקולות אקטין נוספות היא יותר גבוהה, ולכן באזור זה תתרחש יותר בנייה מאשר פירוק בהשוואה לקצה המינוס.

יכולת התנועה של תאים, כמו למשל תאי דם לבנים, באה לידי ביטוי בפירוק מיקרופילמנטים באזור אחד בתא ובנייתם מחדש באזור אחר תוך יצירת שלוחה ציטופלזמתית כעין רגל לכיוון התקדמותו. תנועה כזו נגרמת בעקבות מולקולות כמוטקטיות. הפירוק של המיקרופילמנטים נועד הן לספק אבני בניין למיקרופילמנטים חדשים בשלוחה הציטופלזמטית והן להקל את התנועה באזור שבו פורקו המיקרופילמנטים, שכן אזור זה הופך לנוזלי עם התפרקותם של המיקרופילמנטים הקשיחים.

חלבוני עזר

חלבון ה-ARP הוא חלבון אשר משמש תבנית ותשתית לבניית ענפי מיקרופילמנט חדשים. החלבון מזרז את היצירה של המיקרופילמנטים, לעתים בניגוד לריכוז נמוך של מולקולות האקטין בסביבה. חלבון אחר, המזרז את קצב הפירוק של האקטין, הוא קופילין. הקופילין גורם להקטנת המרחק בין נקודות הסיבוב של סליל האקטין, ומכיוון שקורי האקטין שבירים בקלות, הוא בכך שובר אותם. תימוזין הוא חלבון נוסף המונע יצירה של אקטין בכך שהוא מעכב את שחלוף מולקולות ה-ADP במולקולות ATP ומפחית את כמות חלבוני האקטין הזמינים לבניית הקור. הדבר מאפשר בשלב מאוחר יותר ליצור בנייה מידית ומואצת של חלבוני אקטין באמצעות החלבון פרופילין, שנקשר לאקטין במקום התימוזין ומסייע בקשירתו לקור.

פילמין הוא חלבון עזר דימרי שיוצר זווית בין קורי האקטין ומביא לבניית רשת תלת-ממדית של מיקרופילמנטים. הדבר מקנה לתא את המבנה הג'לטיני שלו. חלבוני עזר נוספים הם פימברין ואלפא-אקטינין שיוצרים מערכים מקבילים לאקטין. הפימברין יוצר מערך מאוד צפוף שנמצא בשלוחה הציטופלזמתית, והאלפא-אקטינין יותר מבנה תחוח שמתכווץ, למשל בשריר חלק או אפיתל.

מיוזין הוא סוג חלבון עזר מוטורי הדומה לחלבוני העזר המוטוריים של המיקרוטובולים. הוא נע מקצה המינוס לקצה הפלוס ומסייע להתכווצות שרירים. המיוזין גם מסייע בתהליך הציטוקינזה שבסוף הרבייה התאית.